בני הנוער מקיבוץ אלמוג כותבים לתומר

תומר הוא דמות להערצה בשבילי, של כל בני הנוער בקיבוץ, של כל אנשי הקיבוץ ואני בטוחה שגם של כל בן אדם שהוא אי פעם פגש.

תומר הוא נשמה גדולה והעם שלנו מפספס כל שנייה שעוברת והוא לא פה בשביל לחלוק איתנו את מה שיש לו להביא בין אם זה החוויות שהוא מספר, האבא המדהים לארבלי - את השינוי מהפרצוף הרציני לחיוך הענק שהיה לו שהוא היה בא לאסוף אותה מהגן או שהיא הייתה רצה אליו בארוחות שישי בשכונה.

הכוח והמוטיבציה הפסיכית שהוא נתן לכולם אחרי שיחה של מקסימום 5 דקות.

כולנו ציפינו לשיחה של ״אחרי המלחמה״ שהוא יבוא ויספר לנו מה היה בעזה ועל הקיבוצים בעוטף וכמה גיבורים היו החיילים שלנו שנפלו, ויכניס בנו בגרות והבנה והכי חשוב אהבה אין סופית לארץ הנהדרת שלנו.

תמיד שדיברנו עליו בישיבות עם החברה או עם אנשים מהקיבוץ תמיד התמלאנו בגאווה ענקית.

תמיד הוא היה בשבילנו כמו סופרמן, הוא עדיין.

(יובל סימון)

בכל יום זיכרון תומר היה מוצא זמן להיפגש עם כל בני הנוער בקיבוץ ולספר סיפורים, להרצות ולתת בנו תקווה. ביום הזיכרון האחרון תומר סיפר לנו שיש בישראל שלושה דורות.

הדור המקים אותם סבים וסבתות של 48, הדור המשמר - דור יום הכיפורים והדור שלנו שיש לו שתי אופציות או להיות הדור המחרב או להיות הדור המשקם. לפני הכניסה הקרקעית לעזה פורסם ברשתות סרטון בו תומר אומר לחיילים שלו ״כנראה שאתם לא כאלה מפונקים וכנראה שאתם לא פחות גיבורים מדור יום הכיפורים, כנראה שאתם לא דור האיפון״. ושם הבנו שתומר באמת מאמין בדור שלנו, בדור המשקם וכך הוביל את החיילים שלו לקרב ואנחנו בטוחים שכך נפל כגיבור.

תשמור עלינו מלמעלה לפחות כמו ששמרת מכאן

(נמרוד צחי כהן- בשם נעורים אלמוג)