קיבוץ אלמוג
תחנה בחייו של תומר
.תומר ואשירה הגיעו לקיבוץ אלמוג בשנת 2018 כזוג נשוי שמחפש בית וקהילה
אשירה עבדה בשמורת הטבע עיינות צוקים, פגשה צעירים מאלמוג שעבדו איתה ובעקבותיהם הגיעה לגור בקיבוץ, בהתחלה בתור סטודנטית בכפר הסטודנטים ומהר מאוד כחלק בלתי נפרד מהקהילה. תומר, כקצין בצבא הקבע, הגיע לבקר בכל שבת שנייה... נראה היה שהגיע אלינו לקיבוץ זוג חמוד, כשאת מי שבעיקר מכירים זו את אשירה.
מהר מאוד הם מצטרפים ל"ארוחת שכונה". זאת מסורת של מספר משפחות שמדי שישי אוכלות ביחד בדשא, כל משפחה מביאה כמה מאכלים וביחד נוצר בופה. לפני הארוחה יש סבב בו כל המשתתפים בכל הגילאים מספרים על משהו טוב או רע שקרה השבוע. ככה עברנו ביחד את ההתקדמות של התפקידים של תומר בצבא. או את הניצחונות וההפסדים של מכבי...
לקראת הלידה של ארבל, תומר ואשירה עברו לבית קטן בלב הקיבוץ, ממש סמוך לבית הילדים "דקל". כלומר, לחיות עם קולות ילדי הקיבוץ בתוך הבית בכל צהריים ובחגים... (החינוך הקיבוצי יוצא לחופש רק בשבתות וכמה ימים בסוף הקיץ.)
באלמוג נהוג שיולדת נהנית למשך כמה שבועות ממעגל סירים של תושבי הקיבוץ. וכך כמובן היה גם כשארבל נולדה, ותומר יכול היה לחזור לצבא רגוע ושקט בידיעה שמשפחתו חיה בלב קהילה עוטפת.
כשתומר היה בקורס מג"דים כולנו למדנו להכיר ולהתקרב הרבה יותר. לתומר היה יותר זמן לקחת את ארבל לפעוטון, לדבר עם הורים אחרים בשיחות השבילים בבוקר או אחרי הצהריים, לשבת לשיחות ליליות עם בני נוער, שרוצים להתייעץ לקראת הגיוס לצבא. הבחור השקט מגולני התגלה כאיש שיחה ואפילו פטפטן... חייכן ונחמד לכולם בכל גיל ובכל שעה.
שאלנו את בני הנוער של קיבוץ אלמוג על הקשר שלהם עם תומר ועלה כי הקשר עם הנוער היה משמעותי לתומר בכל השנים. מדי חנוכה טיפס איתם לראש הר המוחלחל להדלקת האבוקות המסורתית, שנראתה למרחקים ופתחה עבור הקיבוץ את תהלוכת הלפידים של הילדים הצעירים. בראש ההר סביב למדורה, תומר העביר לנוער מורשת קרב על גבורת חיילים שלו וחברים שלו שנפלו כדי שתהיה לנו מדינה יהודית עצמאית.
זה מה שבני הנוער באלמוג אמרו על תומר:
"בכל מפגש עם הנוער תומר הדגיש ערכים שהוא מצפה לראות בנוער של המדינה וביחוד בנוער של הקיבוץ: ציונות, ראיית האחרים בדגש של "אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד". אחרי ששמע שצוות שבועות מבקש מאיתנו להתגייס לעזור בהכנות לחג, הוא בספונטניות נאם לנו על רוח השירות והנתינה שציטט מדברי טרומפלדור: "צריך גלגל - אני גלגל" והבהיר לנו, כי הנוער צריך להוביל ולא לחכות שיבקשו ממנו לעזור לקהילת הקיבוץ. יתכן שתומר הכין את הקרקע לקראת ההתבגרות של ארבל בתו שעדיין הייתה תינוקת. בבחינת שיהיה לה לאן לשאת את עיניה כדוגמה לנוער איכותי בקהילה חזקה ומגובשת."
כך תומר תרם המון לנוער ולקיבוץ אלמוג.
מעט לפני פרוץ המלחמה התחילו שידורי כתבות בערוצי הטלוויזיה על מג"ד גדוד 13. אז נחשפנו, כמו כל העם, לנוכחות הפיקודית הרגועה והבטוחה של תומר. תמיד היה ברור לנו שהוא איש צבא, אבל ראינו אותו בעיקר כאבא של ארבל, כבן הזוג של אשירה, כחלק מהקהילה בחגים המשותפים. לפתע, דמותו של תומר הפכה למי ששומר על כולנו מרחוק ומשרה ביטחון שבסופו של דבר יש לנו מפקד קיבוצניק משלנו שמגן על הבית של כולנו.
עם תחילת הלחימה, "תומר שלנו" הפך לדמות ציבורית כמפקד שמייצג את הרוח הישראלית. במקביל אשירה החלה במפעל של אישה אחת, אשר סחף נשות קציני קבע נוספות כשהתחילה לבקר בשם משפחת גולני את הפצועים בבתי החולים, את המשפחות השכולות והגיעה לנחם בלוויות בשם תומר, אשר היה בלחימה ולא יכול היה להיות נוכח שם בעצמו.
מותו היכה אותנו בתדהמה, ככל שהתקדמה הלחימה, היתה לנו תחושה כי תומר חסין לכל, והרגשנו בטוחים בבית בידיעה שהוא שומר עלינו. שמענו זאת גם מן האלפים אשר הגיעו לנחם את משפחתו במהלך השבעה באלמוג. בכל אחד מהם הוא נגע, לכל אחד מהם היה את הסיפור על "תומר שלו" ועד כמה הוא היה עבורו משמעותי.
וכך גם בקהילת אלמוג, עם העלאת הזיכרונות והשיתופים, התברר עד כמה תומר הצליח בזמן הקצר של נוכחותו האזרחית בקיבוץ, לגעת בלבנו ולהוות לכולנו השראה.
קיבוץ אלמוג
קיבוץ אלמוג קרוי על שם יהודה קופולביץ אלמוג, שהיה ממנהיגי ההתיישבות החלוצית בים המלח מימי המנדט הבריטי, במהלך מלחמת העצמאות ובראשית שנות הקמת המדינה.
קיבוץ אלמוג הוקם בשנת 1979 על ידי בני קיבוצים. כיום מתגוררות בקיבוץ מעל 70 משפחות! כ- 270 תושבים.
הקיבוץ ממוקם בלב אחד מפלאי הטבע העולמיים, סמוך למצוקי נחל אוג הגבוהים ומול הר נבו. בו צומחת קהילה המגבשת מודל חיים משותף ואיכותי לכלל תושביה. הקהילה שמה דגש על חינוך ערכי המכבד את האדם, החברה והסביבה.
הקיבוץ מתפרנס ממטע תמרים, גידולי שדה, רפת, לול רבייה, כפר נופש המנוהל ע"י רשת סלינה, שירותי תיירות בצומת אלמוג ותחנת דלק. רבים מאנשי אלמוג עוסקים בחינוך ובתיירות.
